סוללת מחשב נייד: דרכיה ושימוש נכון באורך חייה
סוללת מחשב נייד: דרכיה ושימוש נכון באורך חייה
מאת: ברק רודקובסקי
חיי הסוללה הם אחד הפקטורים המשפיעים ביותר על הניידות שלכם, אולם רכישת סוללה עם אורך חיים ארוך מן הרגיל עולה בהתאם. אם כן, מה עושה אדם שמחפש חיסכון כספי ?
מה משפיע על זמן הסוללה
זמן הסוללה של המחשב הנייד מושפע ממגוון גורמים, שרובם קשורים לעומס העבודה שמוטל על רכיבים שונים. הרכיב שצורך הכי הרבה חשמל הוא בדרך-כלל הצג. ככל שהוא גדול יותר וככל שהתאורה האחורית שלו חזקה יותר, כך צריכת החשמל שלו עולה וחיי הסוללה מתקצרים. צרכני חשמל משמעותיים נוספים הם המעבד והמאיץ הגרפי, שצורכים יותר ככל שהעבודה מעמיסה ומאמצת יותר. אחריהם באים בדרך-כלל הדיסק הקשיח ותקשורת האלחוט.
ניתן למצוא הבדלים בחיי סוללת המחשב על פי קריטריונים כגון: סוג תאורה אחורית בצג המחשב.
LCD רגיל יצרך יותר חשמל מצג LED מאחר והתאורה האחורית שלו מורכבת מנוריות פלורוסנט מיקרוסקופיות המהוות יותר יחידות הספק חשמלי (Watt) מנוריות ה-LED. ומכאן שניתן למצוא הבדלי צריכה מורגשים בין שני הצגים.
מעבדים: ישנם מעבדי LV/ULV שמהירים פחות ממעבדים גרנדיוזיים שהשוק הטכנולוגי לא פוסק מלהמטיר עלינו , אך עם זאת ובשל כך הם מתאמצים פחות, מתחממים פחות וחסכוניים יותר בחשמל.
כמו כן, קיים בימנו שילוב בין ביצועים מרשימים לבין חיסכון חשמלי מצד המעבד. לשילוב קוראים ארכיטקטורת שבבים 45 ננומטר, או בשפה מקצועית יותר Penryn. המעבד כשלעצמו נשאר באותו הגודל, הטכנולוגיה עדיין לא צימקה את המעבד לגדלים בלתי נראים, אך הטרנזיסטורים שמרכיבים אותו הצטמקו לממדים קטנים דיו בכדי לפנות מקום לטרנזיסטורים נוספים שיקלו על תהליכי החישובים והאימוץ של המעבד וכמו כן יפלטו פחות חום. שני פקטורים שבאופן ישיר מאריכים את אורך חייה של הסוללה.
מאיצים גרפיים: רוב המחשבים הניידים נרכשים עם מאיצים גרפיים מובנים, בשפה מקצועית Integrated, שיכולות העיבוד הגראפי שלהם מינימאלית ובשל כך הם גם נחשבים לחסכוניים יותר מכרטיסי מסך נפרדים עם יכולות עיבוד גראפי גבוהה ומאמצת.
אך גם במקרה הנ"ל קיים פתרון חלקי בפלטפורמות החדשות של אינטל (סנטרינו 2) ושל AMD (פומה) המציע שילוב חכם בין חיסכון חשמלי לבין העמסה גראפית.
חשוב להכיר את הסוללה ואת דרכיה
כל היצרנים מפרסמים את אורך חייה המשוער של הסוללה (פר מחזור כמובן) באשר לדגם הספציפי עליו מדובר.אך מספיק שממירים את כרטיס המסך לחיצוני או בוחרים דווקא בוורסיה של מסך LCD באשר לאותו הדגם ואוטומטית זמן העבודה למחזור של הסוללה יורד ומכאן שהנקוב במפרט הטכני הופך לבלתי אקטואלי. על כן, כדאי להתייחס בעירבון מוגבל לזמן העבודה הרציף המשוער ובמקום לדעת בדיוק מה אתם צריכים לשדרג/ לשנמך כדי להבטיח שתקבלו זמן סוללה ארוך ככל האפשר.
קיים מיתוס רווח וחסר ביסוס אבסורדי לחלוטין הטוען כי: ככל שמטעינים סוללה על "פראייר" אורך חייה מתמעט והולך, כך שהסוללה שובקת חיים מהר יותר מהצפוי.
אם כן, בכל סוללה קיים מנגנון להפסקת צריכת חשמל ברגע שהסוללה טעונה במלואה. משמע הזרם מנותב למחשב ולא לטעינת הסוללה ולמחשב. כך שהסוללה לא עובדת, אלא משמשת כעתודת ביטחון למקרה של נפילת חשמל. אם כן, אין צורך לחיות ע"פ מיתוסים אלא על פי עובדות ולהשאיר את הסוללה במקומה בכדי למנוע עבודה גולמנית ומסובכת, שאף עלולה להביא לכדי מצב בו הסוללה נותרת שכובה על השולחן בבית הקפה בגלל שבחרתם לשאת בעצת סרק.
סוללות ליתיום: ליתיום הוא היסוד המוצק הקל ביותר ומוליך חשמלי מצוין, שני פרמטרים שהכריעו את המצאת סוללות ליתיום. כמו כן, סוללות ליתיום, מספקות צפיפות אנרגיה גבוהה, קיבולת גבוהה ומחזור חיים ארוך. הקיבולת להספקת חשמלי משתנה בהתאם לכמות התאים (Cell) שבוודאי שמעתם עליהם לא פעם. רוב המחשבים נמכרים עם סוללת שישה תאים (6Cell). אולם קיימות גם סוללות עם ארבעה תאים, שמונה תאים, תשעה תאים ושניים עשר תאים. ככל שישנם יותר תאים לייצור חשמל, כך יש יותר הספק חשמלי. משמע במידה והינכם מעוניינים לעבוד פרקי זמן ממושכים מבלי להשתמש בספק הכוח תרכשו סוללה עם יותר תאים. לרוב מאקסימום התאים שיש לסוללת ליתיום למחשבים ניידים הוא תשעה תאים (9 Cell).